הדרכה יחס רוחב גובה

יחס רוחב גובה הוא הבסיס ליצירת מדיה שהיא סרטון וידאו או תמונה. מבלי להבין את היעד שבו המדיה תפעל ואת המטרה לא תדייקו בבחירת היחס הנכון...

מבוא ליצירת מדיה – יחס רוחב-גובה aspect ratio

יש הרבה אפליקציות שהופכות אותנו לעורכי וידאו או מעצבים גרפים. הדוגמא הכי מתבקשת היא קנבה, אבל כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. אבל בלי להבין את הבסיס של הפרופורציות כלומר יחס רוחב-גובה, ומידות המדיה כלומר מספר הפיקסלים, אנחנו הרבה פעמים עלולים לפספס.

לכן בפוסט הפעם אנסה להסביר את העניין.

תצלום של חדר אימרסיבי ובו אותו תוכן מוצג בשלושה מכשירים בעלי פרופורציות שונות – מסך הקרנה נייד על חצובה, מחשב נייד וטלפון – על רקע קירות המציגים מעבדה עתיקה

מהו המכשיר אליו מיועדת המדיה ?

בתמונה מספר 1 אנחנו רואים את החדר האימרסיבי 3walls. ואנחנו יכולים לראות שיש כאן מדיות שונות שמופיעה במקומות שונים, במכשירים שונים. יש מדיה שמוקרנת דרך המקרנים על גבי המסכים ויש מדיה שמופיעה בטלפונים הניידים ויש גם מדיה שאותה אנחנו בונים למחשבים ניידים כדי שתלמידים ישתמשו בה באפליקציות, לדוגמא – ג'ניאלי.

כאשר מייצרים מדיה שהיא תמונה או וידאו, וזה נכון לגבי שתי האפשרויות, חשוב להבין מה המטרה שלה ולאיזה מכשיר היא מיועדת וכך נדע מהן הפרופורציות ובמידות הנכונות שעל פיהן צריך לעצב את התמונה או הוידאו.

אם התמונה או הוידאו מיועדים להקרנה במקרן או להצגה במסך מחשב צריך ליצור תמונה אופקית. אם המדיה מיועדת לטלפון אז רצוי שהיא תהיה אנכית או לפחות מרובעת.

לכן הדבר הראשון שיש לעשות לפני שאנחנו מתחילים לעצב הוא בחירת הפרופורציות כלומר יחס רוחב-גובה והמידות. בסרטון הזה אתייחס רק לפרופורציות (יחס רוחב-גובה).

צילום מסך של תוכנת פילמורה עם חלון הגדרות הפרויקט פתוח, ובו הרשימה הנפתחת של יחס רוחב-גובה מציגה את האפשרויות 16:9, 1:1, 9:16, 4:3, 3:4, 21:9, 4:5 ומותאם אישית

המונח באנגלית – aspect ratio

יש תוכנות כמו תוכנת עריכת הוידאו פילמורה שלא ישאלו בשלב ראשון על המידות (רזולוציה – כלומר מספר הפיקסלים) אלא רק על יחס רוחב-גובה, מונח שנקרא באנגלית aspect ratio . 16:9 או 1:1 או 9:16 או 4:3 למשל. את המונחים האלו חשוב להכיר. זה הבסיס.

השוואה בין שני מסכי מחשב על קיר החדר – מסך רחב המסומן 16:9 לצד מסך מרובע יותר המסומן 4:3

ההיסטוריה של יחס רוחב – גובה

בשנות ה – 90 יחס של 4:3 היה היחס המוביל. ככה פשוט בנו את הטלוויזיות וגם את מסכי המחשב. הם היו פחות מלבניים מהיום. זהו עולם הולך ונעלם שקיים אולי רק בחדרי מורים מסוימים.

אחרי זה הגיע היחס שהיום אנחנו מכירים 16:9 שהוא מסך הקרנה רחב widescreen. כלומר על מנת שתמונה או וידאו יתפסו היום את כל מסך המחשב או את כל ההקרנה שיוצאת ממקרן בלי להשאיר שוליים שחורים – יצירת המדיה צריכה להיות 16:9.

שלושה מכשירים זה לצד זה וכל אחד מסומן ביחס שלו – מסך הקרנה 16:9, מחשב נייד 16:9 וטלפון 9:16 – להמחשת ההבדל בין פורמט אופקי לאנכי

הטלפונים משנים את התמונה

לאחר מכן הגיעו הטלפונים החכמים של היום. פרופורציות המסך שלהם הן כמעט כמו של מסך מחשב רק אנכי ולא אופקי, כלומר 9:16. אני לא נכנס לדיוקים מכיוון שהטלפונים החדשים האריכו את המסך אבל זה לא צריך להדאיג מורים שמכינים תמונה או וידאו לפעילות של תלמידים. לכן אם אתם רוצים ליצור תמונה או וידאו לטלפון – תבחרו באופציה 9:16. כך אפשר להחזיק את הטלפון בצורה הטבעית שלו – עומד ולראות על כל המסך וידאו יפה וגדול.

יד מחזיקה טלפון ובו טופס ובתוכו שאלה ותמונה מרובעת המסומנת 1:1, להמחשת המקום שבו יחס ריבועי הוא המתאים

יחס ריבועי – למה צריך ?

אז למה אנחנו צריכים למעשה יחס של 1:1 כלומר ריבוע. צריך… מכיוון שיש עולם הביניים בין המחשב של המבוגרים והטיקטוק של הילדים. עולם שבו משלבים טקסט עם תמונה או וידאו כמו בגוגל פורמס למשל. לצורך זה יוצרים ריבוע שהוא נראה טוב בטלפון אבל עדיין רואים את הטקסט ועוד דברים מעל או מתחת.

צילום מסך של חלון הגדרות הפרויקט בפילמורה, ובו הרשימה הנפתחת של הרזולוציה מציגה 1280 על 720, 1920 על 1080, 3840 על 2160, 4096 על 2160 ומותאם אישית

עד לכאן דיברתי על יחס הקרנה כלומר aspect ratio מכיוון שזה מונח בסיסי ונושא בסיסי אבל עוד לא דיברתי על רזולוציה. זה מאוד חשוב מכיוון שלרוב כשנכנסים לתוכנה, יחס ההקרנה מופיע על פי מספר הפיקסלים של המדיה כלומר כמה נקודות קטנות מרכיבות את התמונה או הוידאו. במקום להגדיר 16:9 יהיה כתוב 1080 * 1920 שזה אותו היחס אבל כאן אנחנו מקבלים גם את הנתון של המידות. על זה בסרטון הבא.